בהאחזות הנח״ל בסיני

בהיאחזות הנח“ל בסיני / להקת הנח“ל

את השיר כתבה נעמי שמר בשנת 1968, בתום ביקור מרגש בשלוש היאחזויות הנח“ל שהוקמו בסיני – נח“ל סיני, דקלה ונח“ל ים. לדור שלא ידע את… אספר שהיאחזות נח“ל היא יישוב שהוקם ליד הגבול בידי חיילי צה“ל במדים, כחלק מהשירות בנח“ל. מרבית ההיאחזויות אוזרחו והיו ליישובי קבע. כך גם שתיים מן ההיאחזויות בצפון סיני. נח“ל סיני, לימים חלק מחבל ימית, שבה קם המושב נאות סיני של תנועת חירות – בית“ר, שמנחם בגין הצהיר שבכוונתו להתיישב בו כשיסיים את תפקידו כראש הממשלה. כידוע, בגין הוביל את ההחלטה על עקירת יישובי סיני ואת ביצוע העקירה. כך גם היאחזות דקלה, אף היא בחבל ימית, אף היא מושב של תנועת חירות – בית“ר. ההיאחזות השלישית, נח“ל ים, היתה היאחזות מבודדת באזור אל עריש, כ-100 ק“מ מערבה מגוש ההתיישבות של צפון סיני, ליד ימת ברדאוויל, בין אל-עריש לקנטרה. הייתה זו היאחזות שהתמחתה בדיג, ולצד החיילים התיישבו בה גם אזרחים, אולם היא פורקה לאחר מלחמת יום הכיפורים ולא אוזרחה. על היאחזות זו גם שלמה ארצי כתב שיר – „נח“ל ים“.

על איזו היאחזות נכתב השיר? מאחר וביקורה של נעמי שמר היה בשלוש ההיאחזויות, כל אחת ניכסה אותו לעצמה. „צולים דגים גדולים על גחלים“ זה אנחנו, אמרו נח“לאי נח“ל ים. אולם השיר באמת התייחס באופן כללי לשלוש ההיאחזויות. הקליפ, שהיה להיט היסטרי והוקרן כמעט מידי יום בערוץ היחיד בטלוויזיה, ברייטינג של כמעט 100%, צולם בהיאחזות נח“ל סיני.

השיר מבטא געגוע לארץ ישראלית החלוצית, האידיאליסטית שבה גדלה נעמי שמר בילדותה בקיבוץ, והיא חסרה לה בת“א ובישראל של שנות השישים בה חיה – ישראל החומרנית, הבורגנית, הניהיליסטית. „ארץ ישראל האבודה“, היא כינתה אותה, „והיפהפיה והנשכחת“.

ופתאום, בביקורה בהיאחזויות הצעירות, עם חיילים הצעירים ממנה בכעשרים שנה, פתאום היא פגשה את ארץ ישראל ההיא בפינה, וכמו אותה ארץ ישראל אליה התגעגעה כל כך, „היא כמו הושיטה את ידה כדי לתת ולא כדי לקחת“. וכשהסתובבה בחדרי החיילים, היא נדהמה לגלות „מעשה כשפים“ – „ספרי שירה קטנים על מדפים. שירי רחל, וכוכבים בחוץ“ – ספר שיריו הנפלא של אלתרמן והרגישה „כמו לפני שנות אלף בקיבוץ“. כל השיר כתוב בפליאה, בתדהמה, של מי שכבר לא האמינה שארץ ישראל הזאת עוד קיימת, ולפתע היא פגשה אותה בהיאחזות הנח“ל בסיני. „אני לא האמנתי לעיניי“ היא כותבת. „אני ממש שפשפתי את עיניי“. ובהתרגשות גדולה היא אומרת „רציתי לחבק שם את כולם“, וללחוש לפרצופים הנבוכים בלשונו של הנביא ירמיהו „מי יתנני במדבר מלון אורחים“. אולם בעוד ירמיהו רוצה לברוח מעמו המאכזב אל המדבר, נעמי שמר רוצה להתחבר לבני עמה שבמדבר, כי הם התשובה לאכזבותיה מן החברה הישראלית.

את השיר שרה להקת הנח“ל, בימיה הגדולים ביותר, בתכניתה ה-22 „בהיאחזות הנח“ל בסיני“, שהניבה להיטים גדולים נוספים כמו „שיר לשלום“ ו“הבן יקיר לי אפרים“, כולם בהובלתה של הסולנית מירי אלוני. עוד שרתו באותה להקה הבנים שהקימו לימים את להקת „כוורת“ והבנות שהקימו את שלישיית „שוקולד, מנטה מסטיק“.

*אורי הייטנר