בהאחזות הנח״ל בסיני
(מ״מבצע סיני״ עד כיבוש סיני)
1956-1967
1956 אוקטובר יציאה לקורס מ״כיות ואח״כ קורס קצינות
29.10.1956 מבצע קדש (מלחמת סיני)
(מבקרת חבר בביר-גפגפה בסיני)
1957 יולי מכירה את בנעמי בנהרייה
1960 סוף עוברת למשרד הבטחון כמזכירתו של שמעון פרס
07.09.1961 נישואין לבנעמי
1961-1966 שנות ה 60׳ הסוערות
22.10.1966 הולדת מרית
09.02.1967 פטירת סימה
05.06.1967 מלחמת ששת הימים
17.10.1967 הולדת אוד
מעניין שדווקא את השיר הזה בחרה אמא, ולא את ״ירושלים של זהב״, או ״לו יהי״, או ״שיר לשלום״…
נעמי שמר ״המשוררת הלאומית״ היתה באמת כזאת וקיבלה בהמשך כתף קרה מהבראנג׳ה האמנותית הנוטה שמאלה עד פוסט-ציונות. והיא – ילדת כנרת – לא התכחשה לפן הבעייתי בציונות, להגשמת הגאולה המחודשת, שכן, גם באה על חשבון אחרים…
ממש כנבואה שמגשימה את עצמה מוכר השיר ״ירושלים של זהב״ ערב מלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה נוסף הבית הרביעי:
״חזרנו אל בורות המים / לשוק ולכיכר״… מה שקיבל בהמשך הרבה ביקורת.
פחות מוכר הוא שיר התשובה המתריסה שלה לביקורת: ״על ראש שמחתי״ בהלחנת מתי כספי
ובביצוע הנפלא של ריקי גל (ראו למטה!)
אחרי המלחמה? התנחלויות בסיני.
האחזויות הנח״ל כבסיס לישובי קבע עתידיים. חבל ימית…
השיר מבטא געגוע לארץ ישראלית החלוצית, האידיאליסטית שבה גדלה נעמי שמר בילדותה בקיבוץ, והיא חסרה לה בת“א ובישראל של שנות השישים בה חיה – ישראל החומרנית, הבורגנית, הניהיליסטית. „ארץ ישראל האבודה“, היא כינתה אותה, „והיפהפיה והנשכחת“.
ופתאום, בביקורה בהיאחזויות הצעירות, עם חיילים הצעירים ממנה בכעשרים שנה, פתאום היא פגשה את ארץ ישראל ההיא בפינה, וכמו אותה ארץ ישראל אליה התגעגעה כל כך, „היא כמו הושיטה את ידה כדי לתת ולא כדי לקחת“.
…היא אומרת „רציתי לחבק שם את כולם“, וללחוש לפרצופים הנבוכים בלשונו של הנביא ירמיהו „מי יתנני במדבר מלון אורחים“. אולם בעוד ירמיהו רוצה לברוח מעמו המאכזב אל המדבר, נעמי שמר רוצה להתחבר לבני עמה שבמדבר, כי הם התשובה לאכזבותיה מן החברה הישראלית.
מילים ולחן: נעמי שמר (1930-2004)
בהאחזות הנח״ל בסיני
להקת הנח״ל (1969)
- חלק 1
- חלק 2
- חלק 3
- חלק 4
בהאחזות הנח"ל בסיני
המון דברים יפים ראו עיני
כמו למשל - חיילת יחפה
וצמתה מוטלת על כתפה.
ובחצר היו החיילים
צולים דגים גדולים על גחלים
המון דברים יפים ראו עיני
בהאחזות הנח"ל בסיני.
שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהאחזות הנח"ל בסיני
אני לא האמנתי לעיני
כשראיתי מעשה כשפים
ספרי שירה קטנים על מדפים
שירי רחל ו'כוכבים בחוץ'
כמו לפני שנות אלף בקיבוץ;
אני ממש שפשפתי את עיני,
בהאחזות הנח"ל בסיני.
כשכל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.
בהאחזות הנח"ל בסיני
אני לא האמנתי לעיני
כשפתאום פגשתי בפינה
את ארץ ישראל הישנה.
את ארץ ישראל האבודה
והיפהפיה והנשכחת,
והיא כמו הושיטה את ידה
כדי לתת ולא כדי לקחת
ואני לא האמנתי לעיני,
בהאחזות הנח"ל בסיני.
איך כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות...
בהאחזות הנח"ל בסיני,
המון דברים יפים ראו עיני
המון דברים יפים שבגללם
רציתי לחבק שם את כולם.
ללחוש לפרצופים הנבוכים;
הו מי יתנני במדבר "מלון אורחים"?
(הו מי יתנני במדבר "מלון אורחים"?)
עם כל השרות והדליות והרינות,
אפסע לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי לפני...
במו עיני, במו עיני.
נעמי שמר בעצמה
לא הקול של מירי אלוני… אבל הרגישות של נעמי שמר!
וידאו אחר, עם צליל יותר ישיר
האלבום הקלאסי של להיטי נעמי שמר
הקלטה נוספת של להקת הנח״לֹ
ירושלים של זהב – ביצוע הבכורה 15.05.1967
תשובתה של נעמי שמר לביקורת – שיר השירים!
בהיאחזות הנח“ל בסיני / להקת הנח“ל
את השיר כתבה נעמי שמר בשנת 1968, בתום ביקור מרגש בשלוש היאחזויות הנח“ל שהוקמו בסיני – נח“ל סיני, דקלה ונח“ל ים. לדור שלא ידע את… אספר שהיאחזות נח“ל היא יישוב שהוקם ליד הגבול בידי חיילי צה“ל במדים, כחלק מהשירות בנח“ל. מרבית ההיאחזויות אוזרחו והיו ליישובי קבע. כך גם שתיים מן ההיאחזויות בצפון סיני. נח“ל סיני, לימים חלק מחבל ימית, שבה קם המושב נאות סיני של תנועת חירות – בית“ר, שמנחם בגין הצהיר שבכוונתו להתיישב בו כשיסיים את תפקידו כראש הממשלה. כידוע, בגין הוביל את ההחלטה על עקירת יישובי סיני ואת ביצוע העקירה. כך גם היאחזות דקלה, אף היא בחבל ימית, אף היא מושב של תנועת חירות – בית“ר. ההיאחזות השלישית, נח“ל ים, היתה היאחזות מבודדת באזור אל עריש, כ-100 ק“מ מערבה מגוש ההתיישבות של צפון סיני, ליד ימת ברדאוויל, בין אל-עריש לקנטרה. הייתה זו היאחזות שהתמחתה בדיג, ולצד החיילים התיישבו בה גם אזרחים, אולם היא פורקה לאחר מלחמת יום הכיפורים ולא אוזרחה. על היאחזות זו גם שלמה ארצי כתב שיר – „נח“ל ים“.
על איזו היאחזות נכתב השיר? מאחר וביקורה של נעמי שמר היה בשלוש ההיאחזויות, כל אחת ניכסה אותו לעצמה. „צולים דגים גדולים על גחלים“ זה אנחנו, אמרו נח“לאי נח“ל ים. אולם השיר באמת התייחס באופן כללי לשלוש ההיאחזויות. הקליפ, שהיה להיט היסטרי והוקרן כמעט מידי יום בערוץ היחיד בטלוויזיה, ברייטינג של כמעט 100%, צולם בהיאחזות נח“ל סיני.
השיר מבטא געגוע לארץ ישראלית החלוצית, האידיאליסטית שבה גדלה נעמי שמר בילדותה בקיבוץ, והיא חסרה לה בת“א ובישראל של שנות השישים בה חיה – ישראל החומרנית, הבורגנית, הניהיליסטית. „ארץ ישראל האבודה“, היא כינתה אותה, „והיפהפיה והנשכחת“.
ופתאום, בביקורה בהיאחזויות הצעירות, עם חיילים הצעירים ממנה בכעשרים שנה, פתאום היא פגשה את ארץ ישראל ההיא בפינה, וכמו אותה ארץ ישראל אליה התגעגעה כל כך, „היא כמו הושיטה את ידה כדי לתת ולא כדי לקחת“. וכשהסתובבה בחדרי החיילים, היא נדהמה לגלות „מעשה כשפים“ – „ספרי שירה קטנים על מדפים. שירי רחל, וכוכבים בחוץ“ – ספר שיריו הנפלא של אלתרמן והרגישה „כמו לפני שנות אלף בקיבוץ“. כל השיר כתוב בפליאה, בתדהמה, של מי שכבר לא האמינה שארץ ישראל הזאת עוד קיימת, ולפתע היא פגשה אותה בהיאחזות הנח“ל בסיני. „אני לא האמנתי לעיניי“ היא כותבת. „אני ממש שפשפתי את עיניי“. ובהתרגשות גדולה היא אומרת „רציתי לחבק שם את כולם“, וללחוש לפרצופים הנבוכים בלשונו של הנביא ירמיהו „מי יתנני במדבר מלון אורחים“. אולם בעוד ירמיהו רוצה לברוח מעמו המאכזב אל המדבר, נעמי שמר רוצה להתחבר לבני עמה שבמדבר, כי הם התשובה לאכזבותיה מן החברה הישראלית.
את השיר שרה להקת הנח“ל, בימיה הגדולים ביותר, בתכניתה ה-22 „בהיאחזות הנח“ל בסיני“, שהניבה להיטים גדולים נוספים כמו „שיר לשלום“ ו“הבן יקיר לי אפרים“, כולם בהובלתה של הסולנית מירי אלוני. עוד שרתו באותה להקה הבנים שהקימו לימים את להקת „כוורת“ והבנות שהקימו את שלישיית „שוקולד, מנטה מסטיק“.
*אורי הייטנר
„שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות“
קזוארינה (ברבים קזוארינות) הוא עץ ממשפחת האורניים.
„שירי רחל וכוכבים בחוץ“
כוכבים בחוץ הוא שיר של אלתרמן, שנתן את שמו לאחד מספריו.
מירי אלוני, הסולנית, האזינה היטב לביצוע המקורי של השיר, שבוצע ע“י נעמי שמר עצמה, ולדבריה: למדה ממנה הרבה כיצד לשיר את השיר בעדינות ובהתרפקות נוסטלגית.
מולי שפירא בתוכניתו „בילוי נעים“ בגל“צ סיפר שהזמינו את נעמי שמר לתכנית ברדיו, שתיערך בהיאחזות הנחל בסיני. שמר כל-כך התרשמה והתרגשה, שמיד אחר-כך התיישבה וכתבה את השיר.
נכתב ע“י גליה
למרות הסברה של שמר (בראיון עיתונאי בשנות התשעים) שבאותו יום סיירה בכמה היאחזויות, אז „כל היאחזות שתגיד שהשיר עליה- תצדק“, יצויין שהשורה „ובחצר היו החיילים צולים דגים גדולים“ מצביעה על כך שההיאחזות ביחס לשורה הספציפית הזו היא ‚נח“ל-ים“ (בגלל הקרבה לחוף).
נכתב ע“י מלח הארץ
הקליפ המפורסם של השיר צולם בהיאחזות נח“ל סיני.
נכתב ע“י ניב
לקריאה נוספת
מעמוד הספריה הלאומית
סקירה יפה על תחנות בחייה של נעמי שמר
מעמוד ויקיפדיה
על נעמי שמר
על התקליט של להקת הנח״ל